לרוב השכירים ולהרבה עצמאים יש קרן השתלמות. אבל איך בוחרים מתוך עשרות קרנות ומסלולים? במדריך הזה נעבור שלב אחר שלב.
1. רמת הסיכון
מי שמתכנן למשוך את הכסף בעוד חצי שנה לא צריך להיות באותה רמת סיכון כמו מי שמתכנן להשאיר אותו עד הפרישה. לכן, לפני הכל, כדאי להבין מה מתאים לכם. שאלו את עצמכם:
אני מוכן לוותר על חלק מהרווח, בתנאי שההשקעה תהיה ללא סיכון.
- מסכים מאוד
- מסכים
- מסכים מעט
- לא מסכים
אני מוכן לקחת סיכון כדי להרוויח יותר מאשר בהשקעה בטוחה עם רווח נמוך.
- מסכים מאוד
- מסכים
- מסכים מעט
- לא מסכים
הרווחתי הרבה על ההשקעה. מה אעשה?
- מספיק לי, אעביר הכל לאפיק סולידי
- אשאיר את הרווחים באותה השקעה ואת הקרן אעביר לאפיק סולידי
- אשאיר את הקרן באותה השקעה ואמשוך את הרווחים
- אמשיך באותה השקעה
תנודות בטווח הקצר לא מפחידות אותי, כי אני משקיע לטווח ארוך.
- מסכים מאוד
- מסכים
- מסכים מעט
- לא מסכים
ככל שעניתם יותר לכיוון "מסכים מאוד" בשאלה הראשונה, כך מתאים לכם מסלול סולידי יותר. אם אתם לא בטוחים, צרו קשר ונעשה את זה ביחד.
2. תשואות
התשואה נגזרת במידה רבה מרמת הסיכון. לכן קודם בוחרים רמת סיכון, ורק אחר כך משווים תשואות בין קרנות באותה רמה. בדקו תקופות של שלוש וחמש שנים לפחות. את הנתונים הרשמיים אפשר למצוא באתר גמל-נט של רשות שוק ההון.
3. דמי ניהול
בקרן השתלמות גובים דמי ניהול מהצבירה בלבד, והחוק מגביל אותם לתקרה של 2% בשנה. בפועל, הרבה מתחת לתקרה אפשר לקבל, וככל שהצבירה גדולה יותר כך כוח המיקוח שלכם גדל. מסלולים פסיביים, שעוקבים אחרי מדד, הם בדרך כלל זולים יותר ממסלולים מנוהלים.
4. מדד שארפ
המדד בודק עד כמה התשואה מפצה על הסיכון שנלקח. אם לשתי קרנות יש תשואה דומה בחמש השנים האחרונות, עדיפה לרוב זו עם מדד שארפ גבוה יותר.
5. לא לשכוח את הטבת המס
קרן השתלמות היא אחד מאפיקי החיסכון המשתלמים בישראל בזכות הפטור ממס על הרווחים, בכפוף לתקרות ההפקדה ולתקופת החיסכון. לפני שמושכים את הכסף, כדאי לבדוק אם עדיף להשאיר אותו לצבור.
לסיכום
קובעים רמת סיכון, משווים תשואות באותה רמה, בודקים דמי ניהול, ומסתכלים גם על מדד שארפ. עם ארבעת הנתונים האלה אפשר לבחור בביטחון.
המידע במדריך הוא כללי ואינו ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות אישי. תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. לבדיקה של המצב שלכם, צרו קשר.